ביקורת:"פסיפיק רים"

שם רשמי

פסיפיק רים

שם לועזי

Pacific Rim

במאי

גיירמו דל טורו

תסריט

טראביס ביצ'ם

שחקנים

אידריס אלבה

צ'רלי דיי

צ'רלי הנאם

רון פרלמן

רינקו קיקוצ'י

גיירמו דל טורו במאי "פספיק רים" לא רק יצר סרט על רובוטים שנלחמים במפלצות,

הוא יצר עולם שבו רובוטים נלחמים במפלצות. 

גיירמו דל טורו הוא בין הבמאים האהובים עלי משתי סיבות:1)המפלצות שהוא יוצר בסרטיו 2)ההשקעה ורמת הפירוט של העולם שבו הסרט מתקיים עד לפרטים הקטנים ביותר.

"פסיפיק רים" סרטו החדש של גיירמו מספר את סיפורו של ריילי בקט (צ'ארלי האנום) טייס ייגר (ככה קוראים לרובוטים הענקים בסרט) שאיבד את אחיו באחד הקרבות נגד המפלצות...רגע,מפלצות,רובוטים, למה? איך? מדוע?.
ובכן הסרט פותח בחמש הדקות הראשונות של הסרט באקספוזיציה מהירה שעונה על שאלות אלו, מתוך קרע בתוך האוקיינוס פורצות מפלצות ענק לתוך העולם שלנו והורסות ערים שלמות. אז מה עושים? בונים מפלצות משלנו! או יותר נכון רובוטים שהם בגודל של מגדל אייפל ומכסחים למפלצות את הצורה.זה מצליח בהתחלה אבל לאחר כמה זמן המפלצות התחילו לנצח גם את הרובוטים וזה בא לידי ביטוי בקרב שבו ריילי מאבד את אחיו וכמעט נהרג בעצמו תוך כדי תפקוד הרובוט.
עקב אי הצלחת הרובוטים בקרבות העולם מפסיק לתמוך בתוכנית שבראשה עומד סטאקר פנטקוסט (אדריס אלבה),
ומעבירים את כל הרובוטים ליפן, אך סטאקר לא מוותר וממשיך להפעיל את התוכנית משם.
לשם כך הוא מגייס מחדש את ריילי ומשבץ לו את מאקו מורי (רינקו קיקוצ'י) כטייסת השנייה ברובוט שלו.

לבנות רובוטים ענקים? נשמע הגיוני.

העולם של הסרט למרבה ההפתעה נשמע ונראה הגיוני, עד כמה שזה נשמע מטומטם בניית הרובוטים הענקים נשמעת כמו תוכנית הגיונית, והסיבה ששני טייסים צריכים להיות ברובוט גם נשמעת הגיונית. וזה מה שעושה את הסרט לכל כך טוב.
העולם כל כך מפותח ומלא בפרטים משוק שחור של חלקי מפלצות ועד לנעליים של רון פרלמן.
ככל שהעולם מפותח יותר ומלא בפרטים כך הדברים שמתרחשים בו עד כמה שיהיו מוזרים נשמעים הגיוניים.

העלילה של הסרט לא הכי מקורית בלשון המעטה ומזכירה בלא מעט קטעים את "היום השלישי" ו"הנוקמים". גם הדמויות בסרט לא הכי מפותחות ועמוקות אך יש סיפור מאחור כל אחת מהן שמשתלב ומסביר את מעשיהם בצורה טובה.
וזה מוביל אותי לעוד דבר שאהבתי בסרט, ריילי הוא לא הגיבור היחידי של הסרט, גם מאקו וסטאקר ראויים לתואר הזה. הסיפורים של שלושת דמיות אלה עמוק ומעניין מספיק כדי לקרוא להם גיבורי הסרט. וזה טוב משום שצ'ארלי האנום לא היה יכול להחזיק את כל הסרט לבד.

המפלצות בסרט הזה עשויות כולם מCGI וזה קצת הדאיג אותי משום שגיירמו בדרך כלל משתמש בתחפושות ואיפור למפלצות שלו אך אין ספק שב"פספיק רים" מדובר במפלצות הטובות ביותר שגיירמו אי פעם יצר. רמת הפירוט בטקסטורה של המפלצות מדהימה ולא משנה כמה שהן יהיו קרובות למסך הן נראות מיצאותיות מאוד.

המפלצות הטובות ביותר שגיירמו דל טורו עשה.

המשחק בסרט בסדר על גבול הסביר, צ'ארלי האנום בסדר כדמות שלו אך הוא לא יכל להחזיק את כל הסרט לבד.רינקו קיקוצ'י סבירה מאוד במשחק שלה יש לה מזל שהסיפור מאחורי דמותה לא מסובך כל כך.אך מי שגונב את ההצגה הוא ללא ספק אדריס אלבה שמשחק את הגנרל,הוא סוחף ומשכנע. גם צ'רלי דיי וברן גורמן נמצאים בסרט על תקן התפקיד הקומי שמאוד חשוב בסרט זה עקב כמות הרצינות בו, הם עושים עבודה די טובה בכך ומצליחים לאזן את הטון של הסרט.

משחק סביר.

עכשיו נדבר על הדבר הטוב ביותר בסרט וגם הסיבה העיקרית שאנשים בכלל הולכים לראות אותו,האקשן!
אני יכול להצהיר כבר עכשיו שב"פסיפיק רים" יש את קטעי האקשן הכי טובים מכל סרטי הקיץ שיצאו השנה. גיירמו מצליח לגרום לנו להרגיש ולראות את העוצמה של האקשן בסרט מכל זווית אפשרית, וכשאני אומר "לראות" אני מתכוון שבניגוד לסרטי אקשן רובוטים אחרים (אהם אהם רובוטריקים) האקשן ב"פספיק רים" לא מתפוצץ לך בפרצוף עם מצלמה שרוטטת כאילו קוף על תלת אופן מחזיק אותה ולפני שאתה מבין משהו הקרב כבר נגמר.
כאן כל בוקס של רובוט מצולם בצילום יפייפה ויציב שגורם לצופה להבין את מהלך הקרב ויופיו. גם עבודת הסאונד בקטעים אלו נפלאה וגורמת לך להרגיש ש"אגרוף טיל" של ייגר שווה למטוס בואינג 747 בפרצוף.

לצערי המוזיקה בסרט לא כל כך טובה ונשמעת כמו פתיחה לתוכנית מצוירת.

לסיכום: "פסיפיק רים" הוא בין הסרטים הטובים ביותר שיצאו הקיץ. נכון העלילה לא ממש מקורית והשחקנים הם לא הדבר הטוב בסרט. אבל עדיין מדובר בסרט בעל אקשן מצויין אפקטים ועיצובים מופלאים וסיפורי דמויות שמשתלבים טוב 
בעלילה.
אני לא יודע מה איתכם אבל כשהמפלצות יגיעו אני כבר יהיה מוכן עם ייגר ענק להלחם בהם.

ציון:10\8